כל אדם שמתנהל מול מערכת ההוצאה לפועל, הן כחייב והן כזוכה, מודע להיקף סמכויותיו הנרחב של רשם ההוצאה לפועל. במסגרת תפקידו וסמכויותיו, יכול לתת החלטות בעלות השפעה רבה על כלפי חייבים ו/או זוכים בתיקים המתנהלים בהוצל"פ.
מסיבה זאת בדיוק, יכול כל אחד מהמעורבים בתיק ספציפי שבו ניתנה החלטה על ידי הרשם, להגיש ערעור בפני בית המשפט.
המקרים הנפוצים שבהם מוגש ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל הנם עיכוב יציאה מן הארץ, פסקי דין הנוגעים לענייני משפחה, מאסר בגין חוב על מזונות, הגבלות על שימוש בדרכון, החלטה בדבר פינוי או מכירת דירת מגורים של החייב, החלטות הקשורות לטענת פרעתי ועוד.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ומהיר!
אם בעבר הותנה ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ברשותו של הרשם או ברשות בית המשפט המחוזי, הרי שהחל משנת 2009 הועברה הסמכות בדבר ערעור על החלטת הרשם לבית המשפט השלום, ובנסיבות מסוימות ניתן לערער על החלטת הרשם באופן ישיר בבית המשפט.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על המצאת צווי אזהרה לחייבים, הזמנת חייבים לביצוע חקירת יכולת וניהול חקירת יכולותיו הכספיות של החייב, וכן חקירת עדים וצדדים שלישיים בנוגע לנכסיו של החייב.
החלטות נוספות של רשם ההוצאה לפועל נוגעות לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, הכרזה על חייב כעל מוגבל באמצעים, החלטה לאשר לחייב פריסת תשלומי החוב, וכן איחוד יזום לתיקי חובות, ביטול או עיכוב הליכים, ביטול צווי עיכוב יציאה מן הארץ, לאפשר לחייב למכור את הנכס באופן עצמאי ולעכב הליכים למימוש המשכון.
סוגי ההחלטות של הרשם - לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל
לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הואצלו סמכויותיו של הרשם.
הרשם רשאי לפנות אל קשת רחבה של גורמים ומוסדות לשם קבלת מידע אודות החייב, לרבות המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, רשם האוכלוסין, ספקי שירותים למיניהם, וכן אל משרד הרישוי, כונס הנכסים הרשמי, מוסדות פיננסיים, רשם החברות והשותפויות וכן אל רשם האגודות השיתופיות, כל זאת לצורך איתור החייב ונכסיו.
כמו כן, על פי תקנה 26 לחוק ותקנות ההוצאה לפועל, הרשם אינו מחויב בקיום דיון פרונטאלי בין הצדדים הנוגעים לתיק.
במידה והחליט לעשות כן, הוא רשאי לזמן את כל הצדדים הנוגעים לתיק, אחד מהצדדים בלבד או לחלופין לזמן את צד ג' בעל עניין בתיק לצורך שמיעת הטיעונים.
על פי רוב, החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל אינן ניתנות לערעור באופן ישיר, ועולה הצורך בהגשת בקשה לקבלת רשות לערער.
בנסיבות הללו יש להגיש את בקשת הרשות לערער אל בית משפט השלום.
במידה ונענתה בקשת הערעור או לחלופין העניק רשם ההוצאה לפועל את אפשרות הערעור בגוף ההחלטה, ניתן להגיש את הערעור על החלטתו של הרשם לבית משפט השלום תוך 20 ימים ממתן ההחלטה מהיום בו הובאה ההחלטה לידיעתו של המבקש לערער.
בנסיבות בהן מדובר בדיני משפחה יש להגיש את הערעור תוך 15 יום. במסגרת הגשת הבקשה לערעור יש להביא נימוקים לבקשה, ולצרף אליה מספר טפסים שביניהם כלולים תצהיר לאימות העובדות, צילום מאושר מההחלטה עליה מערערים שנושא חותמת מטעם לשכת ההוצאה לפועל שהצילום זהה למקור והעתק מכל מסמך עליו מתבסס המערער במהלך הגשת הערעור.
יש להגיש את הבקשה וכל המסמכים אשר צורפו אליה במספר העתקים על מנת להעבירם גם אל רשם ההוצאה לפועל ולכל הצדדים הנוגעים לבקשת הערעור.
לאחר הגשת הערעור בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה, לזמן את הצדדים לדיון על מנת להשיב למערער או להורות לצדדים לסכם בכתב את טענותיהם ועל פי כך לסכם את החלטתו. אפשרות נוספת היא הענקת רשות לערער מבלי לדון בגוף הערעור עצמו.
ישנם שני סוגי ערעורים, שהאחד הוא ערעור בזכות והאחר מוגדר כערעור ברשות. ככלל, בדיונים בערכאה ראשונה זכאים הצדדים הנוגעים בסוגיה לערער בזכות אל ערכאה גבוהה יותר.
באופן זה לצדדים אשר דנים כערכאה ראשונה בבית המשפט השלום יישנה זכות הערעור אל בית המשפט המחוזי, ולאלו הדנים כערכאה ראשונה בבית המשפט המחוזי נתונה הזכות לערער בפני בית המשפט העליון. משמעו של המושג ערעור בזכות הינו שלצדדים קיימת זכות ראשונית לערער.
משמעו של הערעור ברשות הוא שעולה הצורך בקבלת רשות מבית המשפט לערער בנוגע להחלטתו. מדובר לרוב בנסיבות בהן אחד הצדדים הגיש בערכאה הראשונה ערעור בזכות, על כן הערעור הנוסף יהיה ברשות בית המשפט בלבד.
בנסיבות בהן הערעור נוגע להחלטה של רשם ההוצאה לפועל הקשורה לענייני משפחה יש להפנות את הערעור אל בית המשפט לענייני משפחה.
במידה והערעור נוגע לפסק דין בענייני משפחה שניתן שלא באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, הערעור יוגש לבית המשפט לענייני משפחה הנמצא בתחום שיפוטה של ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה.
בייתר המקרים מוגש הערעור אל בית משפט השלום. חשוב להזכיר כי כשהערעור נוגע לפסק דין בענייני משפחה יש להגישו תוך פרק זמן של 15 מיום מתן ההחלטה, כאשר בכל עניין אחר ניתן להגיש את הערעור תוך 20 יום ממתן ההחלטה.
ערר מהווה הליך שבאמצעותו ניתן לפנות אל דרג בכיר יותר בתוך הרשות המנהלית בבקשה לדון בעניין בשנית לשם שינוי ההחלטה הקודמת.
את הערר יש להגיש אל רשם ההוצאה לפועל תוך שלושה ימים מקבלת ההחלטה לידיו. בניגוד לערר, שהינו תהליך המתבצע בתוך מערכת של ההוצאה לפועל, הערעור פונה אל מערכת חיצונית, קרי בית המשפט. גם בנסיבות בהן נדחתה בקשת הערר ניתן לפנות אל תהליך הערעור.
הבאנו מתוך המאגר המשפטי דוגמא לערעור שהוגש על החלטתו של רשם בלשכת ההוצאה לפועל. המדובר על תיק הוצאה לפועל שמספרו 01-89998-96-5 הנוגע לפדיית דירתו של החייב באמצעות מינוי כונס נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
לאחר שלטענתו השיג מימון לפדיון הנכס, הגיש החייב בקשה אל רשם ההוצאה לפועל הנוגעת לפדיון הדירה. בקשתו של החייב נדחתה על ידי הרשם, ובעקבות כך הגיש החייב בקשת רשות ערעור בדבר החלטת רשם ההוצאה לפועל לבית משפט השלום, בנימוק כי לא הוענקה לו הזדמנות ראויה ואמיתית לפדיון הנכס.
לאחר החלטתו של בית המשפט לדון בבקשת רשות הערעור, הוא קבע כי יש לקבל את נימוקיו של המערער, וליישב את המחלוקת לאחר בירור ענייני ויסודי בפני הרשם.
רוצה להגיש ערעור על החלטת רשם בהוצל"פ?
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001
