במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן להטיל עיקולים על נכסי החייב לרבות על שכרו.
אולם, בשל עקרון המידתיות לא ניתן לעקל את כל שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים אשר מוגן מפני עיקול, וזאת על מנת לאפשר לו לממן את קיומו השוטף המינימאלי.
יחד עם זאת, הגנה זו איננה חלה על מי שחייב חוב מזונות.
המקור החוקי להגנה זו מצוי בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
סעיף 8 (א) לחוק הגנת השכר קובע כי לא ניתן לעקל, להעביר, או לשעבד משכר העבודה החודשי נטו, סכום השווה לגמלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד עפ"י הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור.
סעיף 8(א1) לחוק קובע כי לגבי שכר עבודה יומי, הסכום המוגן יהיה החלק ה-25 מתוך הסכום הנ"ל.
יחד עם זאת, במידה והסכום המוגן מעיקול הנו יותר מ-80% משכר העבודה החודשי, יקטן סכום זה לכדי 80% משכר העבודה החודשי. כלומר, הסכום המוגן לעיקול הינו הסכום המוגדר בסעיף 8 לחוק או 80% מהשכר, לפי הנמוך מביניהם.
הסכומים המינימליים המוגנים מפני עיקול בלשכת הוצאה לפועל נקבעים בהתאם למצבו המשפחתי של החייב ומתפרסמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר מדי שנה.
להלן פירוט הסכומים המינימליים מתוך שכר החייב שלא ניתן לעקל, נכון לשנת 2015:
| סכום נטו שיש להשאיר לחייב לפי שכר חודשי | סכום נטו שיש להשאיר לחייב לפי שכר יומי | מצב משפחתי של החייב |
|
2,162 ₪ |
86.48 ₪ |
יחיד |
|
3,243 ₪ |
129.72 ₪ |
שני בני זוג |
|
3,762 ₪ |
150.48 ₪ |
שני בני זוג |
|
4,281 ₪ |
171.24 ₪ |
שני בני זוג |
|
3,535 ₪ |
141.40 ₪ |
יחיד (רווק, גרוש, אלמן וכו') |
|
4,400 ₪ |
176 ₪ |
יחיד (רווק, גרוש, אלמן וכו') |
נניח שהחייב משתכר 5,000 ₪ נטו בחודש. 80% משכר הנטו שלו הינו 4,000 ₪.
כאמור הסכום המוגן לעיקול הנו הסכום המוגדר בטבלה או 80% מהשכר לפי הנמוך מביניהם.
במידה ויש לחייב בן זוג אך אין להם ילדים, הסכום המוגן מעיקול מתוך שכרו לפי הטבלה דלעיל הינו 3,243 ₪.
מאחר וסכום זה נמוך מ-80% משכר הנטו שלו זהו הסכום שיוגן מעיקול.
לעומת זאת במידה ויש לחייב בן זוג ושני ילדים, הסכום המוגן מעיקול מתוך שכרו לפי הטבלה דלעיל הינו 4,281 ₪.
מאחר וסכום זה גבוה מ-80% משכר הנטו שלו הסכום שיוגן מעיקול מתוך שכרו יהיה בגובה 80% מהשכר נטו, דהיינו סך של 4,000 ₪.
ההגנה על סכומים אלו ניתנת לחייב באופן אוטומטי על פי הוראת סעיף 8 לחוק הגנת השכר. על מנת לחזק את תוקף ההגנה מפני עיקול, סעיף 8(ז) לחוק אף קובע כי במידה ונקבעה הוראה בחיקוק אחר אשר נוגדת את הוראת סעיף 8, אין לנהוג לפיה.
הגנה זו חלה גם על מקורות הכנסה נוספים שאינם בגדר שכר עבודה, כגון דמי אבטלה, קצבאות ביטול לאומי, שכר המשולם לאסיר על ידי שירות בתי הסוהר ועוד.
במידה והשכר משולם לעובד באמצעות העברה בנקאית שיירה לחשבון הבנק של העובד, הסכום המוגן מעיקול יחול על חשבון הבנק של העובד למשך 30 יום ממועד ביצוע ההעברה, כאמור בסעיף 8(ו) לחוק.
קראו בהרחבה: על עיקול חשבון בנק של חייב
יחד עם זאת וכפי שצויין לעיל, אין ההגנה הזו חלה במידה והעיקול נועד לשלם חוב מזונות וזאת לאור סעיף 8(ב) לחוק הגנת השכר.
הגנת הסכומים המינימליים מפני עיקול שעל פי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, חלה לכאורה על חייב שהינו עובד שכיר. לפיכך, נשאלת השאלה מה דינו של חייב שהנו בעל עסק עצמאי כאשר מוטל עיקול על הכנסותיו. האם גם הוא זכאי להגנה דומה?
ביהמ"ש העליון קבע במסגרת הליך ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל נ' פישמן כי יש להחיל את אותו הדין אשר חל על עובד שכיר, גם על עובד עצמאי, ואין זה הוגן להפלות לרעה את האחרון.
כלומר, לא ניתן לעקל מהכנסותיו של בעל עסק עצמאי את אותו הסכום אשר מוגן לגבי עובד שכיר, בהתאם לסעיף 8 לחוק הגנת השכר.
בקביעתו זו, הסתמך ביהמ"ש העליון על סעיף 50(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אשר קובע כי לא ניתן לעקל בעיקול צד שלישי "כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול".
לפיכך כשם שאין מעקלים שכרו של עובד בשכר, מכח סעיף 8 לחוק הגנת השכר, כך אין לעקל לעובד עצמאי כספים מסוימים המגיעים לו מצד שלישי, וזאת מכח סעיף 50(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל.
יש לך שאלות בנושא? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001
